מה ההבדל בין הדרכת הורים
לאימון הורים?
בהדרכת הורים - המדריך/ה מעביר/ה חומר וידע להורים שמגיעים להדרכה, אך לא עובד איתם על שומרים, פרדיגמות וכן הלאה. ההורים שואלים שאלות והמדריך מדריך מה לעשות ומה לא לעשות.
באימון הורים - בתהליך קצר (שלושה חודשים) המאמן בפועל מאמן את ההורים לאמץ את הכלים האלדריאנים לתוך חייו באופן שידעו אחר כך להשתמש באותם הכלים גם בסיטואציות שלא עלו בתהליך עצמו. לכן, אימון מבחינה זו עדיף על הדרכת הורים.
אימון הורים בגישה האדלריאנית הוא אימון שסומך על היכולות של המתאמנים. מה הכי נכון למשפחה של המתאמנים שלנו – הם יודעים יותר טוב מאתנו. אבל אנחנו מניחים שההורים שהגיעו אלינו הגיעו כי הם רוצים לשמוע את מה שיש לנו להגיד להם ולכן אנחנו שוזרים את הידע שיש לנו כמאמנים אדלריאנים על מנת לאפשר להם לאמץ את אותם כלים לטובתם ולטובת משפחתם. אנחנו כבר יודעים שהתיאוריה של אדלר היא תיאוריה יישומית
לאימון הורים?
מה ההבדל בין הדרכת הורים לאימון הורים?
בהדרכת הורים - המדריך/ה מעביר/ה חומר וידע להורים שמגיעים להדרכה, אך לא עובד איתם על שומרים, פרדיגמות וכן הלאה. ההורים שואלים שאלות והמדריך מדריך מה לעשות ומה לא לעשות.
באימון הורים - בתהליך קצר (שלושה חודשים) המאמן בפועל מאמן את ההורים לאמץ את הכלים האלדריאנים לתוך חייו באופן שידעו אחר כך להשתמש באותם הכלים גם בסיטואציות שלא עלו בתהליך עצמו. לכן, אימון מבחינה זו עדיף על הדרכת הורים.
אימון הורים בגישה האדלריאנית הוא אימון שסומך על היכולות של המתאמנים. מה הכי נכון למשפחה של המתאמנים שלנו – הם יודעים יותר טוב מאתנו. אבל אנחנו מניחים שההורים שהגיעו אלינו הגיעו כי הם רוצים לשמוע את מה שיש לנו להגיד להם ולכן אנחנו שוזרים את הידע שיש לנו כמאמנים אדלריאנים על מנת לאפשר להם לאמץ את אותם כלים לטובתם ולטובת משפחתם. אנחנו כבר יודעים שהתיאוריה של אדלר היא תיאוריה יישומית
איך לא להגיד כל דבר
10 פעמים?
הילדה שלי בת ה 5 עושה דברים שאני לא מרשה לה (לקפוץ על הספה , לקום באמצע האוכל, וכו וכו..) מה אני צריכה לעשות כדי לא לשמוע את עצמי אומרת: "10 פעמים אמרתי לך.." .
אמא יקרה, הילדה שלך מבינה טוב מאוד שאסור לה לטפס על הספה או כל התנהגות אחרת שאת מעירה לה עליה שוב ושוב.. היא ממשיכה בהתנהגות הזו כדי להפעיל אותך. זה בדיוק מה שגורם לך להתייחס אליה, לכעוס עליה, לדבר איתה. ילדים לומדים הכי טובים ממעשים ולא ממילים. ולכן עליך להגיב ולפעול ולא להסתפק בנאום. הילדים כבר עייפים מנאומי הוריהם . הם פיתחו אדישות לכך ואף יתרה מכך, הם ממשיכים עם ההתנהגות הרעה כדי לקבל עוד תשומת לב.
בשפה האדלירנית זה נקרא: תשומת לב יתרה.
10 פעמים?
איך לא להגיד כל דבר 10 פעמים?
הילדה שלי בת ה 5 עושה דברים שאני לא מרשה לה (לקפוץ על הספה , לקום באמצע האוכל, וכו וכו..) מה אני צריכה לעשות כדי לא לשמוע את עצמי אומרת: "10 פעמים אמרתי לך.." .
אמא יקרה, הילדה שלך מבינה טוב מאוד שאסור לה לטפס על הספה או כל התנהגות אחרת שאת מעירה לה עליה שוב ושוב.. היא ממשיכה בהתנהגות הזו כדי להפעיל אותך. זה בדיוק מה שגורם לך להתייחס אליה, לכעוס עליה, לדבר איתה. ילדים לומדים הכי טובים ממעשים ולא ממילים. ולכן עליך להגיב ולפעול ולא להסתפק בנאום. הילדים כבר עייפים מנאומי הוריהם . הם פיתחו אדישות לכך ואף יתרה מכך, הם ממשיכים עם ההתנהגות הרעה כדי לקבל עוד תשומת לב.
בשפה האדלירנית זה נקרא: תשומת לב יתרה.
מהי תשומת לב יתרה
ואיך מזהים אותה?
אחת הסיבות העיקריות להתנהגויות מפריעות אצל ילדים היא השגת תשומת לב.
זהו צורך קיומי אצל ילדים. לכן כל כך חשוב שאנחנו ההורים ניתן תשומת לב לילדינו בדרכים חיוביות ומועילות.
כאשר הילדים שמים לב שההורים מתייחסים אליכם בעיקר כאשר הם עושים התנהגות מסויימת (בדר"כ התנהגות שלילית) , הם יחזרו על אותה פעולה שוב ושוב כדי לקבל תשומת לב. (לילדים זה לא משנה שהתגובה שלנו ההורים היא כעס, מבחינתם מה שחשוב זה שהתייחסנו אליהם) .
איך נדע מתי תשומת הלב היא יתרה?
אם בעקבות התנהגות הילד, אתם עונים שוב ושוב ושוב..
אם התחושה שלכם היא תחושה של "ילד נודניק"
אם התגובה שלכם מפסיקה את ההתנהגות לפרק זמן קצר .
ואיך מזהים אותה?
מהי תשומת לב יתרה ואיך מזהים אותה?
אחת הסיבות העיקריות להתנהגויות מפריעות אצל ילדים היא השגת תשומת לב.
זהו צורך קיומי אצל ילדים. לכן כל כך חשוב שאנחנו ההורים ניתן תשומת לב לילדינו בדרכים חיוביות ומועילות.
כאשר הילדים שמים לב שההורים מתייחסים אליכם בעיקר כאשר הם עושים התנהגות מסויימת (בדר"כ התנהגות שלילית) , הם יחזרו על אותה פעולה שוב ושוב כדי לקבל תשומת לב. (לילדים זה לא משנה שהתגובה שלנו ההורים היא כעס, מבחינתם מה שחשוב זה שהתייחסנו אליהם) .
איך נדע מתי תשומת הלב היא יתרה?
אם בעקבות התנהגות הילד, אתם עונים שוב ושוב ושוב..
אם התחושה שלכם היא תחושה של "ילד נודניק"
אם התגובה שלכם מפסיקה את ההתנהגות לפרק זמן קצר .
איך לגרום לילדים לסדר
אחריהם את הצעצועים?
קשה מאוד "לגרום" לילדים לעשות דברים. מה שכן אפשר זה לגרום להם לשלם את המחיר כאשר אינם עושים. במקרה של הצעצועים, במידה והצעצועים נשארים מפוזרים באמצע הסלון אפשר לומר לילדים כי צעצוע אשר יושאר בסלון יוחרם. וכך, כל ערב כאשר נגמרה שעת המשחקים, במידה ולא החזירו את הצעצועים למקום, יש להחרים את הצעצועים ללא נאומים, ללא איומים וללא הסברים נוספים.
לאחר התמדה של מספר שבועות, כמות הצעצועים תרד משמעותית, הילדים יתחילו להרגיש בחסרונם ולהתגעגע וניתן להחזירם לאחר שהילדים באמת מחזירים את הצעצועים שלהם למקום.
אחריהם את הצעצועים?
איך לגרום לילדים לסדר אחריהם את הצעצועים?
קשה מאוד "לגרום" לילדים לעשות דברים. מה שכן אפשר זה לגרום להם לשלם את המחיר כאשר אינם עושים. במקרה של הצעצועים, במידה והצעצועים נשארים מפוזרים באמצע הסלון אפשר לומר לילדים כי צעצוע אשר יושאר בסלון יוחרם. וכך, כל ערב כאשר נגמרה שעת המשחקים, במידה ולא החזירו את הצעצועים למקום, יש להחרים את הצעצועים ללא נאומים, ללא איומים וללא הסברים נוספים.
לאחר התמדה של מספר שבועות, כמות הצעצועים תרד משמעותית, הילדים יתחילו להרגיש בחסרונם ולהתגעגע וניתן להחזירם לאחר שהילדים באמת מחזירים את הצעצועים שלהם למקום.
איך מלמדים את הילדים
לעזור עם מטלות הבית?
ילדים קטנים בדר"כ מאוד אוהבים לעזור. הם מבקשים לעזור לאמא/אבא לקבל כביסה, לשטוף כלים, לטאטא וכו וכו.. בדר"כ אנחנו ההורים לא נותנים להם כי הם עדיין לא "טובים" בזה. ואם אנחנו כן נותנים להם, אז מגיעות הערות כמו: "למה שפכת" , "לא עשית טוב" , "למה ככה" וכו... זה גורם לילדים לייאוש והם לאט לאט נוטשים את הרצון לעזור. על מנת לעודד ילדים לקחת חלק במטלות הבית, יש לפרגן ולעודד אותם. יש לתת להם הדרכה אבל לא להעביר ביקורת. אפשר לעשות תורנות שבועית שבה כל אחד יודע מה תפקידו השבוע ולאחר מכן להתחלף. מעבר לעזרה בבית, זה מלמד אותם אחריות ומגדיל את תחושת השייכות שלהם למשפחה ולבית.
לעזור עם מטלות הבית?
איך מלמדים את הילדים לעזור עם מטלות הבית?
ילדים קטנים בדר"כ מאוד אוהבים לעזור. הם מבקשים לעזור לאמא/אבא לקבל כביסה, לשטוף כלים, לטאטא וכו וכו.. בדר"כ אנחנו ההורים לא נותנים להם כי הם עדיין לא "טובים" בזה. ואם אנחנו כן נותנים להם, אז מגיעות הערות כמו: "למה שפכת" , "לא עשית טוב" , "למה ככה" וכו... זה גורם לילדים לייאוש והם לאט לאט נוטשים את הרצון לעזור. על מנת לעודד ילדים לקחת חלק במטלות הבית, יש לפרגן ולעודד אותם. יש לתת להם הדרכה אבל לא להעביר ביקורת. אפשר לעשות תורנות שבועית שבה כל אחד יודע מה תפקידו השבוע ולאחר מכן להתחלף. מעבר לעזרה בבית, זה מלמד אותם אחריות ומגדיל את תחושת השייכות שלהם למשפחה ולבית.
הילד שלי מקלל אותי
הילד שלי בן 7 ולאחרונה הוא מקלל אותי ומדבר אלי בצורה מאוד לא יפה. מה עושים?
קחי את בנך לשיחה ותאמרי לו שהצורה שהוא מדבר אליך מאוד לא מקובלת ומאוד פוגעת בך. תסבירי לו שמהיום , כל פעם הוא יקלל אותך, את תתרחקי ממנו ותיסגרי בחדר למשך 10 דקות שלמות כי זה פוגע בך מאוד ואת צריכה להירגע.
בזה נגמר העניין. אל תדברי איתו יותר על הנושא ופשוט תעשי כך. בנוסף, אל תסלחי כל כך מהר ותני לו לעבוד על הקשר שלו איתך. תני לו להתאמץ.
הילד שלי מקלל אותי
הילד שלי בן 7 ולאחרונה הוא מקלל אותי ומדבר אלי בצורה מאוד לא יפה. מה עושים?
קחי את בנך לשיחה ותאמרי לו שהצורה שהוא מדבר אליך מאוד לא מקובלת ומאוד פוגעת בך. תסבירי לו שמהיום , כל פעם הוא יקלל אותך, את תתרחקי ממנו ותיסגרי בחדר למשך 10 דקות שלמות כי זה פוגע בך מאוד ואת צריכה להירגע.
בזה נגמר העניין. אל תדברי איתו יותר על הנושא ופשוט תעשי כך. בנוסף, אל תסלחי כל כך מהר ותני לו לעבוד על הקשר שלו איתך. תני לו להתאמץ.